מה אסור לשאול בראיון עבודה: שאלות שמעסיקים צריכים להימנע מהן

מה אסור לשאול בראיון עבודה? זו שאלה שמעסיקים רבים שואלים רק אחרי שמשהו כבר השתבש: מועמדת שנשאלה על תכנון משפחה, מועמד שנשאל בן כמה הוא, או שיחה “חברית” שגלשה לדת ולפוליטיקה. בישראל, האיסור על אפליה בקבלה לעבודה חל על כל שלבי הגיוס, לא רק על המודעה. במדריך נסביר אילו נושאים כדאי להשאיר מחוץ לראיון, איך שואלים את מה שבאמת צריך לדעת בלי לפגוע בשוויון, ומה עושים כשהמועמד/ת מעלה נושא רגיש בעצמו/ה. חשוב לומר מראש: זהו מדריך כללי ולא ייעוץ משפטי. בכל מקרה ספציפי כדאי להתייעץ עם עורך/ת דין או יועץ/ת המתמחה בדיני עבודה.

למה זה חשוב: שוויון הזדמנויות בעבודה בקצרה

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק להפלות בין עובדים ובין דורשי עבודה מטעמים שאינם קשורים לתפקיד. האיסור חל גם על ההחלטה את מי לקבל לעבודה, ולכן גם על הראיון עצמו. לצד החוק הזה יש חקיקה נוספת, למשל בנושא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובנושא הגנת הפרטיות, שגם היא נוגעת לשאלות שמותר לשאול ולמידע שמותר לאסוף.

המשמעות המעשית: גם אם לא התכוונתם להפלות, שאלה על נושא מוגן עלולה ליצור רושם שההחלטה הושפעה ממנו. מעבר לסיכון המשפטי, שאלות כאלה פוגעות בחוויית המועמד/ת ובשם של העסק. מועמדים מספרים לחברים איך התנהל הראיון.

שאלות אסורות בראיון: הנושאים שכדאי להשאיר בחוץ

הרשימה הבאה מרכזת את הנושאים העיקריים שבהם כדאי להימנע משאלות. היא אינה רשימה ממצה של החוק, אלא כלל אצבע לראיון:

• הריון, תכנון משפחה וטיפולי פוריות: “את מתכננת ילדים בקרוב?”, “את בהריון?”. אלה מהשאלות הבעייתיות ביותר.
• הורות וילדים: “כמה ילדים יש לך?”, “מי שומר על הילדים?”. גם כשהכוונה היא לבדוק זמינות.
• מצב משפחתי: נשוי/אה, גרוש/ה, בזוגיות.
• גיל: “בן/בת כמה את/ה?”, “מתי סיימת תיכון?” כשהמטרה היא להסיק גיל.
• דת, לאום, מוצא וארץ לידה: “מאיפה המשפחה שלך?”, “את/ה שומר/ת שבת?”.
• השקפה פוליטית ומפלגה: כולל שאלות על הצבעה או פעילות.
• נטייה מינית: גם לא בעקיפין.
• שירות מילואים: “כמה ימי מילואים עשית השנה?”, “אתה צפוי להיקרא שוב?”.
• מקום מגורים: אם השאלה נועדה לסנן לפי שכונה או יישוב. אפשר לשאול אם זמן ההגעה מתאים לשעות המשרה.
• מוגבלות ובריאות: “יש לך בעיה רפואית?”, “את/ה לוקח/ת תרופות?”.
• עבר פלילי: מעסיקים רבים אינם רשאים לדרוש “תעודת יושר” או פלט מהמרשם הפלילי. יש תפקידים ומעסיקים שהחוק מתיר להם לבדוק, ולכן אם זה רלוונטי אצלכם, ודאו את הכללים מול איש/אשת מקצוע.

איך שואלים את מה שבאמת צריך לדעת

ברוב המקרים מאחורי שאלה בעייתית מסתתר צורך עסקי לגיטימי: זמינות, יציבות, יכולת לבצע משימה. הכלל המנחה הוא לשאול על דרישות התפקיד, לא על האדם. כמה דוגמאות לניסוח מחדש:

1. במקום “יש לך ילדים קטנים?”: “המשרה כוללת משמרות ערב פעמיים בשבוע. זה מתאים לך?”
2. במקום “בן/בת כמה את/ה?”: “התפקיד דורש עבודה פיזית ונשיאת משאות. האם יש משהו בדרישות האלה שצריך לדבר עליו?”
3. במקום “את/ה שומר/ת שבת?”: “המשרה כוללת עבודה בסופי שבוע לפי סידור. זה אפשרי מבחינתך?”
4. במקום “כמה מילואים אתה עושה?”: לא שואלים. אם יש לכם חשש לגבי היערכות, הכינו מראש נוהל החלפה שמתאים לכל עובד/ת שנעדר/ת.
5. במקום “איפה את/ה גר/ה?”: “שעת הפתיחה היא שבע בבוקר. ההגעה בשעה הזאת אפשרית לך?”
6. במקום “יש לך בעיה בריאותית?”: “אלה המשימות העיקריות בתפקיד. האם תוכל/י לבצע אותן, עם או בלי התאמות?”

שימו לב שהשאלה המנוסחת מחדש נשאלת את כל המועמדים לאותו תפקיד, באותו אופן. כששואלים רק חלק מהמועמדים, למשל רק נשים על זמינות בערבים, גם שאלה ניטרלית עלולה להפוך לבעייתית. עוד על בניית ראיון מובנה תמצאו במדריך שאלות לראיון עבודה למעסיקים.

מה עושים כשהמועמד/ת מעלה נושא רגיש בעצמו/ה

זה קורה הרבה: מועמדת מספרת שהיא בהריון, מועמד מזכיר שהוא אב לשלושה, מועמד/ת מספר/ת על מגבלה רפואית. כמה כללים פשוטים:

• אל תמשיכו לחקור את הנושא ואל תשאלו שאלות המשך עליו.
• החזירו את השיחה לדרישות התפקיד ולניסיון המקצועי.
• אל תרשמו את המידע הזה בסיכום הראיון ואל תשתמשו בו בהחלטה.
• אם עלה צורך בהתאמה, למשל נגישות, אפשר לשאול איזו התאמה תעזור לבצע את העבודה. ראו גם העסקת אנשים עם מוגבלות.

אפליה בקבלה לעבודה: לא רק בראיון

הראיון הוא רק שלב אחד. אותם עקרונות חלים גם על:

• המודעה: ניסוחים כמו “דרושה בחורה צעירה” או “עד גיל 30” הם בעיה עוד לפני שמישהו פנה. פירטנו במדריך מה אסור לכתוב במודעת דרושים.
• טפסים ושאלונים: טופס מועמדות שמבקש מצב משפחתי, מספר ילדים או תמונה, אוסף מידע שלא צריך.
• שיחה עם ממליצים: גם שם לא שואלים על נושאים מוגנים. ראו בדיקת ממליצים.
• ההחלטה והתיעוד: כדאי לנמק כל החלטה בכתב לפי קריטריונים מקצועיים שהוגדרו מראש. תיעוד כזה עוזר לכם לקבל החלטות עקביות, ויכול לסייע אם ההחלטה תיבחן בהמשך.

צ’קליסט לפני ראיון

1. הגדרתם בכתב את דרישות החובה ואת היתרונות של התפקיד.
2. הכנתם רשימת שאלות אחידה לכל המועמדים.
3. עברתם על השאלות ומחקתם כל שאלה שנוגעת לנושא אישי שאינו קשור לתפקיד.
4. כל מי שמראיין/ת אצלכם, כולל מנהלי משמרת, יודע/ת מה לא שואלים.
5. טופס הסיכום כולל רק קריטריונים מקצועיים.
6. יש לכם איש/אשת מקצוע בדיני עבודה שאפשר לפנות אליו/ה בשאלות.

איפה לפרסם את המשרה

ראיון הוגן מתחיל במודעה ברורה שמגיעה לקהל רחב ומגוון. ההמלצה שלנו היא לפרסם באתר “עבודה מהבית”, לוח דרושים חזק וממוקד שמגיע לעשרות אלפי גולשים ומחפשי עבודה בכל חודש, עם משרות מהבית, היברידיות ובמשרד. לפרסום ולהצעת מחיר פנו אלינו בוואטסאפ או במייל, או קראו עוד בעמוד גיוס עובדים למעסיקים. מחפשי עבודה בישראל ימצאו את כל המשרות בעמוד חיפוש עבודה.

שאלות נפוצות

מותר לשאול מועמד/ת אם הוא/היא יכול/ה לעבוד בשעות מסוימות?

כן, כשהשעות הן חלק אמיתי מהתפקיד ושואלים את כל המועמדים באותו אופן. שאלו על הזמינות, לא על הסיבות שמאחוריה.

ומה אם שאלה אסורה כבר נשאלה?

אל תשתמשו בתשובה בהחלטה, תעדו את השיקולים המקצועיים, ועדכנו את המראיינים להמשך. אם יש חשש לתלונה או לתביעה, פנו לייעוץ משפטי בדיני עבודה.

מותר לבקש תמונה או תעודת זהות בשלב קורות החיים?

אין צורך בכך בשלב הסינון, וזה אוסף מידע שעלול לחשוף נושאים מוגנים. פרטים מזהים נדרשים בדרך כלל רק בשלב הקליטה בפועל.